לשחק באש אומנות בזכוכית

 


עברית  |  English  |  
קורסים וסדנאות  |  הסטודיו  |  

 
אתם מוזמנים להכנס לדף שלי בפייסבוק אומנות בזכוכית, לעשות לייק ולשאול שאלות 
 
 
עבודה עם סטרינגרים:
אחד האתגרים הגדולים למי שעדיין מגשש את דרכו בתחום יצירת החרוזים במבער...
השליטה בסטרינגר ככלי לקישוט החרוז דורשת היכרות טובה עם הלהבה.
 יש שנוח להם יותר לעבוד בקצה המרוחק של הלהבה(ואז כדאי יהיה להנמיך אותה) ויש שעובדים בשוליה, קרוב יותר למבער. המטרה היא למצוא את המקום בלהבה שבו הסטרינגר מתגמש ומתכופף (אל הכוון שאליו תכוונו אותו) אך לא מתלהט ולא יוצא משליטה,
מן הסתם זה לא יכול להיעשות במקום חם מידי בלהבה!
נתחיל מהתחלה...
קודם כל מלהיטים טיפ טיפונת את הקצה של הסטרינגר ומדביקים על החרוז בנקודת ההתחלה (לפי בחירתכם) משם המטרה היא לצור קישוט על החרוז, לשם כך יש להימנע ממשיכה של הסטרינגר,שגורמת לניתוק.
אני ממליצה לדחוף/ ללחוץ אותו לכוון פנים החרוז וקדימה (לכוון שתבחרו)
החרוז עצמו צריך להישאר קשה(כלומר מתחת ללהבה)!
לא לשכוח – הסטרינגר שלנו מתקרר מהר כפי שהוא מתחמם מהר...לא להתעכב יותר מידי בצד אחד של החרוז! מידי פעם להפסיק ולחמם קלות את הדוגמא שכבר הנחתם, אחרת הדוגמא תתקרר ותשבר מן החרוז בפעם הבאה שתגיע אליה הלהבה.
בהצלחה!
 
 
 
 
 
 
 אפקט הירוק : 
נסו לעבוד עם הירוקים האטומים על גבי חרוז לבן, ההתפזרות המיוחדת של הירוק יוצרת אפקט מיוחד של עורקים דמויי שיש. יפה במיוחד כשעושים מספר שכבות של נקודות. אפשר לנסות גם על טורכיז בהיר.
אותו אפקט מיוחד עלול להוות מגבלה כאשר רוצים לעבוד עם סטרינגר ירוק, כגבעול של פרח, לדוגמא, ולהטמיע אותו (על ידי חימום והתכה) בתוך החרוז, לכן מומלץ;
להכין סטרינגר מצופה בשקוף: (אפשר שקוף ללא צבע או שקוף ירוק) , יוצרים גולה מהירוק האטום שמעוניינים בו, מגלגלים אותה בעדינות על משטח הגרפיט כדי להקנות לה צורה גלילית ומצפים במריחות אחידות של זכוכית שקופה מצד לצד כך שלא יישארו כלל רווחים בין המריחות.
מורחים בשקוף גם את הקצה העליון של הגליל. לאחר מכן מעגלים מחדש באש ומושכים סטרינגר מצופה בשקוף, של א יצור את האפקט המתפזר כשיוטמע בתוך החרוז.
 
·        הטיפ הכי חשוב – סבלנות!!
 לעבוד לאט, להנמיך את האש, רוב הזמן הזכוכית לא צריכה להיות נוזלית אלא רכה כמו פלסטלינה בערך, מה שמאפשר להגיע לרמה טובה של שליטה בחומר.
הכירו את הלהבה שלכם ואת דרגות החימום השונות, לא כל חימום של החרוז צריך להיגמר בחרוז נוזלי ולוהט (ודוגמא נמרחת...) אפשר לחמם מעט ולאט עד כדי התלהטות קלה, קצת לקרר ושוב.
 
·        איך לעבוד עם אדום שקוף של מורטי?
האדום ה(חצי) שקוף של מורטי הוא סטרייקר, הוא מגיע במוט שקוף, כשמתיכים אותו הוא מחליף את צבעו ונראה כהה באש (כלומר, כשיתקרר יהיה אדום) אבל, אם מחממים קצת יותר מידי – הוא חוזר להיות שקוף.
כדי להחזיר לו את הצבע האדום שוב, צריך לקרר מעט את החרוז מחוץ לאש (אפשר לספור לאט עד 10 אחרי שהחרוז כבר לא לוהט) ואחר כך להלהיט את החרוז קלות בקצה הלהבה, בד"כ הצבע האדום יתכהה שוב, אם לא אולי לא קיררתם מספיק מחוץ לאש, לנסות שוב.
סטרייקרים נוספים : וורוד (רובינו אורו), וצהוב חצי שקוף יש מספר מוטות נוספים שמשנים את צבעם.
 
·        שילובי צבעים מומלצים להשגת וורוד :
לוונדר בהיר (5533) +רובינו אורו (וורוד זהב – 6014)
לונדר שקוף (5043) +רובינו אורו (מעל או מתחת)
כדאי לעבוד עם הרובינו בלהבה מאד מחמצנת כלומר – להוסיף חמצן ולעבוד רחוק בלהבה (הלהבה מחמצנת יותר ככל שמתרחקים מהמבער).
בנוסף הרובינו הוא סטרייקר (לעבודה עם סטרי יקרים ראו את הטיפ לעבודה עם האדום השקוף).
 
* המספרים הם מספרים קטלוגיים של גילרפאל.
 
 
 
שאלות נפוצות של מתחילים :
 
חומר ההפרדה נוזל מהשיפוד ולא נתפש עליו.
השיפודים החדשים מצופים בחומר שמנוני. כדאי להעביר את הקצה באש לפני השימוש הראשון, לקרר ורק אז לטבול בחומר ההפרדה.
 
למה נתקע לי?
בדרך כלל חרוזים נתקעים על השיפוד בגלל שחומר ההפרדה נסדק בתהליך הנחת הזכוכית והזכוכית נוגעת ישירות בשיפוד המתכת.
זה יכול לקרות בגלל הדרך שבה מניחים את הזכוכית בבסיס החרוז, אם הזכוכית לא מספיק רכה בנקודת המגע עם השיפוד ולא מחליקה עליו אלא נדבקת ומסירה איתה חלקים מחומר ההפרדה.
לפעמים זה קורה אם לוחצים חרוז במלקחיים חזק מידי כשהזכוכית לא מספיק רכה או מגלגלים על הגרפיט תוך הפעלת לחץ חזק מידי, גם במקרים אלה חומר ההפרדה עלול להסדק והזכוכית נוגעת ישירות בשיפוד ונדבקת אליו.
במקרים אחרים, אם שכבת חומר ההפרדה לא מספיק עבה נדמה שהחרוז נתקע אך למעשה הפעלת לחץ יכולה לשחרר אותו.
מה עושים ? אפשר לדפוק קלות על החרוז כדי לנסות להזיז אותו, יש ששמים את החרוזים בהקפאה מתוך תקווה שהמתכת של השיפוד תתכווץ ותתנתק מהחרוז.
יש אומנים שמשרים את החרוזים בחומץ או בקוקה קולה כדי לנסות ולהמיס את חומר ההפרדה.
השיטה שעבדה הכי טוב בשבילי היתה להחזיר את החרוז להרפיה נוספת. חרוזים שלא השתחררו אחרי סיבוב נוסף של הרפיה היו דבוקים לחלוטין לשיפוד ובד"כ נסדקו בנסיונות לנתק אותם.
 
למה נשרף לי?
הזכוכית "נשרפת" (כלומר נשארים כתמי פיח שחורים) כשעובדים בלהבה שאינה מחמצנת דיה. כדאי להוסיף חמצן ללהבה ולהרחיק את החרוז מהמבער בזמן העבודה.
לפעמים ה"שרוף" הוא כתוצאה מתגובות בין זכוכיות, לדוגמא, טורכיז בהיר מגיב עם שנהב, אדום כתום וצהוב ויוצר ריאקציה שנראית כמו זכוכית "שרופה", ניתן לצור אפקטים יפיים תוך שימוש בתגובה הזו אך כשהזכוכיות מתערבבות יכול להווצר אפקט "שחור מידי".
 
 
 




לייבסיטי - בניית אתרים